ללא קטגוריה

Fashion Revolution

אז מה הסיפור עם המיחזור? אנג'לי עושה לכן סדר בארון

היום מציינים בעולם את "יום מהפכת האופנה" (fashion revolution) שנוסד בעקבות האסון במפעל הטקסטיל בבנגלדש בו נהרגו 1,135 פועלות ופועלים, ביניהם עשרות ילדים שהתלוו להוריהם לעבודה במפעל מידי יום.  סיבת המוות: הבגדים שאנחנו לובשים.  מפעל רנה פלאזה שקרס היום לפני 9 שנים, ייצר בגדים עבור כל רשתות האופנה הגדולות והמוכרות, ביניהן זארה, H&M, מנגו ופריאמרק, כולם העדיפו להשתמש בכוח העבודה הזול בבנגלדש ולהתעלם ממה שקורה בתוכו. אבל ניצול כוח אדם וסדנאות יזע הם רק חלק מהמחירים הכבדים שגובה ענף הטקסטיל.  

תעשיית האופנה אוחזת בנתח מרכזי מהכלכלה העולמית ומתפקדת בהתאמה כאחד המזהמים הגדולים ביותר, יש הטוענים השני בגודלו אחרי תעשיית הנפט. תהליכי הייצור והעיבוד של בדים בתעשיית האופנה המהירה מסבים מדי שנה נזק סביבתי בקנה מידה בלתי נתפס: צריכה של מיליארדי קוב מים בתהליכי גידול הסיבים, מאות מיליוני טונות של כימיקלים לתהליכי צביעת הבדים, צריכת אנרגיה לחימום, ייבוש ושימוש במכונות מאסיביות, כל אלה לצד ההשפעות הסביבתיות הנלוות לשינוע ולהובלה של חומרי הגלם והסחורות, גורמים לפליטות של מזהמים וגזי חממה בכמויות חמורות,  1.2 מיליארד טונות מדי שנה ליתר דיוק, המהווים 10% מכלל הפליטות. וכך, כמעט כל בגד פשוט שיוצא מהמפעל, נמכר ב-59 שקלים ונזרק זמן קצר אחר כך, גורר אחריו שובל ארוך של פגיעה סביבתית מטרידה, וזה עוד לפני שכתבנו מילה על פסולת. 

הנה זה בא: פסולת

אם כן, מהו דינו של בגד שלא נמצא בשימוש, בין אם לא נמכר מלכתחילה ובין אם מיצה את מעגל חייו בארון הפרטי? הנה קצת מספרים, מקומיים בלבד, כדי לסבר את האוזן. על פי הנתונים, ישראל מייצרת לפחות 500 אלף טון פסולת טקסטיל מדי שנה – כמויות אדירות שמושלכות ללא שום פתרון סביבתי. רובנו מאמינים שהעברה של בגדים שסיימו את תפקידם על המדף בארון אל הביגודיות, מיחזוריות הבגדים או ספסלי הרחוב היא מעשה מוסרי ומצפוני של תרומה לנזקקים, אך בעוד שמדובר בכוונה טובה, למעשה ה"תרומות" שכולנו חוטאים בהם מדי סדר פסח וחילופי עונות, אחראיות לאחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר. נתונים מלמדים שרק 10-30% מהבגדים המושלכים אכן מגיעים בסופו של תהליך מיון מפרך אל חנויות היד השנייה. כל היתר ימצאו את סופם באדמת מדינת עולם שלישי כלשהי, לרוב באפריקה ואמריקה הלטינית, בתוך מטמנות ענק, שם הם יזהמו את האדמה וירעילו את מי התהום המקומיים. 

בחודש מרץ פורסם כי האיחוד האירופי מתכוון לשים סוף לתופעת האופנה המהירה עד 2030 באמצעות תקנות חדשות שיאלצו את חברות האופנה לשנות את תהליך הייצור מקצה לקצה על מנת שיצליחו לייצר טקסטיל עמיד יותר וניתן למיחזור. החוקים החדשים גם יאלצו חברות לחשוף ולדווח כמה מהסחורות לא נמכרות ונשלחות להטמנה באדמה, כחלק מתוכנית רחבה יותר שנועדה לשבור את תרבות ההשלכה.

התקווה הטכנולוגית

במקביל, התפתחות הטכנולוגיה מקדמת היווצרות חדשה של אופנה בת-קיימא ונותנת תקווה להיאחז בה, כאשר ניתן לחלק את הפיתוחים החדשניים לשני זרמים מרכזיים: טכנולוגיות שקמות במטרה להפחית את הזיהום בייצור ולהפוך את הטקסטיל ליותר ורסטילי ועמיד, וטכנולוגיות הנוגעות לפתרונות פסולת טקסטיל. הנה כמה דוגמאות ליוזמות מתחום הקיימות בטקסטיל שמנסות להקטין את ההשפעות הסביבתיות של תעשיית האופנה ומותגים שמתמודדים עם הסוגיה ומצמצמים משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם: 

אחד התהליכים המעניינים שקורה בשנים האחרונות ותקווה גדולה של התעשייה הוא שימוש בטקסטיל שנאסף לטובת תעשיות אחרות מלבד אופנה, למשל בתהליכי ביטון. מסתבר שלטקסטיל יש איכויות שמאפשרות לו להיות חומר תוספתי איכותי בתהליכי ביטון שונים (כבישים, של גדרות, בנייה) ולהחליף תוספתיים אחרים שהם גם בתוליים (גולמיים) והם גם יותר מזהמים, כמו מתכות כבדות או פולימריים.

דוגמה אחרת היא חברת הסטארט-אפ האיטלקית Orange Fiber המייצרת סיבים אקולוגיים לטקסטיל שמקורם לא בכותנה, מחומרים ביולוגים מתחדשים כמו קליפות הדרים. 

פיתוח מרכזי נוסף שייך לחברת קורנית הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה שבאמצעותה מדפיסים על טקסטיל בצורה ירוקה ולא מזהמת, ונחשבת למהפכנית בתחום. 

פיתוחים טכנולוגיים מעניינים אחרים שייכים למיזמים בתחום הייצור לפי דרישה – אלה שואפים לפתח מערכות אוטומטיות להשגת דיוק בכמויות המיוצרות לטובת ייצור מדויק ללא עודפי מלאים. חברה בולטת בזירה זו היא Teemill הבריטית שמייצרת באמצעות שימוש באנרגיה מתחדשת בלבד, חולצות טי-שירט בהתאם להזמנה בלבד, שגם עשויות מחומרים טהורים, ללא תערובות משום סוג, מה שגם מאפשר מעגליות ויצירת מחזורי חיים נוספים למוצר.  

דוגמה קלאסית לאופנה מקיימת היא חברת נודי ג'ינס שמאמינה שהג'ינסים שלה לא צריכים להגיע לעולם לפחי האשפה. החברה מייצרת במבנה של Product to Product ומקיימת בזכותו תהליך מעגלי – הפריטים מיוצרים במקור במבנה פריק, כך שניתן להחזיר אותם, לפרק ולייצר אותם מחדש. בנוסף, מציעים בנודי ללקוחות שירות תיקונים והחלפות במודלים שונים, שתקף לכל החיים.

מותג ותיק ומוכר בז'אנר האופנה המקיימת הוא פטגוניה, שהעלים לחלוטין את הכימיקלים המזיקים מרשימת רכיבי היצור שלו ועוסק באופן נרחב ביותר במשבר הסביבתי עם כוונה מלאה לספק את המוצר האיכותי והעמיד ביותר, מבלי לגרום נזק ולעורר השראה לפעול למען הסביבה.

דוגמה למחזור טקסטיל פר אקסלנס ניתן לראות אצל המותג Pure Waste Textiles הפיני שעושה שימוש בטקסטיל ממוחזר בלבד. את חומר הגלם אוספים במותג מפסולת של תעשיית הטקסטיל – עודפי חיתוך, גזירה וחוטים – ממיינים אותה לפי בדים וצבעים עושים שימוש בצבע הסופי המתקבל בסיבים הממוחזרים כדי להימנע מצביעה. 

איך ניתן לפעול בעצמנו?

אחרי שהבנו את המשמעות האמיתית של תרומת בגדים, נתחיל להימנע מההרגל ונפתח מודעות צריכה אחראית. נרכוש באופן מחושב ומדויק רק טקסטיל איכותי, שנשתמש בו בוודאות ולאורך כמה שיותר זמן. 

גם אנחנו באנג'לי לוקחות אחריות על טביעת הרגל האקולוגית ועושות את המיטב כדי לצמצם אותה. במסגרת מהלך חדש לעבר אופנה מקיימת יותר, אנחנו מזמינות אותך להחזיר אלינו טופים שלא בשימוש ולקבל תמורתם זיכוי לרכישה חדשה. אנחנו נפעל כדי שהטקסטיל המוחזר יגיע לידיים הנכונות ויזכה למחזורי חיים נוספים. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.