ללא קטגוריה

15 שנה של ייצור מקומי

הכירו את אילן הבעלים של או.אל אופל והאיש מאחורי תפירת הבגדים שלנו.

לאילן יש רקע של שלושים שנה בתעשיית האופנה הישראלית, ומזה עשרים שנה הוא מנהל עסק עצמאי שנותן שירותים למעצבים ישראלים. המפעל של אילן ממוקם בדליית אל כרמל שם מאוחסנים הבדים, נעשית עבודת הפיתוח והגזירה ומשם מפוזרת הסחורה במתפרות שונות (כ 6 במספר), בתוך גבולות מדינת ישראל ומחוץ לקו הירוק. אילן מייצר עבודה לנשים אנשים ומשפחות ואנחנו מקבלות בגדים איכותיים, יפים, עשויים בקפידה ובתשומת לב לכל פרט.

 

לאילן שלוש בנות, נכדה ועוד אחת בדרך. אנחנו עובדים ביחד כ14 שנים. 

הגעתי לאילן אחרי שתי עונות של אנג׳לי בהם מצאתי את עצמי סוחבת גלילים בחודש תשיעי להריון, בין הגזרן בנחף למתפרה בבית ג׳אן. זו הייתה תקופה מרגשת של התחלה חדשה (ושל רוח נעורים) בה רציתי, בנאיביות, להיות נוכחת בכל התהליכים.

תמיד אהבתי תעשיה, טכנולוגיה ומכונות. אהבתי את המעבר משלב הפיתוח הראשוני הידני היחידני לקו ייצור.

כשסיימתי את שנקר זה היה בשבילי פלא, ואחר כך כל פעם כשגיליתי התקדמות טכנולוגית נפעמתי מחדש. 

מאז העולם התקדם, ועדיין פעולות ידניות נשארו חלק בלתי נפרד מייצור בגדים, לכן היה לי קשה שלא להיות מעורבת באופן אישי בתהליך הייצור של הבגדים שלי. 

היו ימים שנסעתי קילומטרים רבים לבחור גווני חוטים לתיפורים, לפתור בעיות בשטח, לאשר דגמים: ממש כמו בעבודה על דגם ראשוני. ההיכרות עם אילן אפשרה לי לשחרר קצת ולהתפנות לפתח דברים חדשים, כאשר אילן ואליס, שהיא יד ימינו, בודקים עבורי את כל אותם הפרטים החשובים לי בבגד. לאלו שאינם בתחום: מרבית עולם האופנה היום מתנהל כך ששולחים שרטוט של דגם לאיזושהי סוכנות בעולם, אחרי שבועיים מקבלים דגם לאישור, שולחים הזמנה ואלפי בגדים מגיעים אלינו מעבר לים.

בימים של שלהי הקורונה, השיח על עסקים מקומיים ועל היכולת של הצרכן להיות חלק משיקום הכלכלה המקומית משמעותיים במיוחד. נראה שיש היום פתח להקשבה ולהבנה של תהליכים ומשמעותם. תהליך העבודה שלנו הוא חלק ממעגל בו לאורך כל הדרך יש אנשים ובמיוחד נשים התורמות את יכולותיהן. משלב הפיתוח בסטודיו לייצור הדגם הראשוני, הפקת היצור, הגזירה, התפירה, הגיהוץ, האריזה והמשלוח למחסן –  מעגל של ידיים חרוצות, כולן מאוחדות במטרה של חיים עם ערך עצמי, שאיפה לייצר את הטוב  ביותר וכמובן להתפרנס בכבוד.

תעשיית הטקסטיל והאופנה בישראל הייתה פעם תעשיה שוקקת חיים שכללה מפעלים, מתפרות, עסקים גדולים בינוניים וקטנים. אלו הגיעו להישגים בתחום האופנה והביאו לכבוד לאומי, היוו בסיס למקורות הכנסה ולהנעה כלכלית של אזורים שלמים והיו חלק מתרבות מקומית. אני נזהרת מלהביע משאלה של חידוש תעשיה שכבר כמעט לא קיימת, אבל אולי אתחיל במשאלה לשמר את המקומות שעדיין קיימים.

למי שיש רגע בפקק או בהליכת בוקר מזמינה אתכן להקשיב לפרק מרגש (ומעציב) של הפודקאסט חיות כיס סוגרים את המפעל #185 על מפעל הטקסטיל פולגת ז״ל שהיה אחד מהמפעלים הוורטיקליים הייחודיים והמתקדמים בעולם בתחום הצמר, עסק בפיתוחים טכנולוגיים בטקסטיל והיה פורץ דרך בתחומו.

? עצמאות שמח 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *