אנחנו עוקבות אחרי ליהיא קורן כבר כמה שנים, מעבר לתרגול יוגה נחשפנו בזכות הרשתות לעבודה מעוררת השראה שהיא עושה עם ילדים, עולמות התוכן וההשראה שלה.
חיכינו לרגע הנכון לשלב כוחות שלשמחתנו הגיע לאחרונה, כשנפגשנו לצילומים לקולקציית התרגול החדשה עם ליהיא וגון- בן הזוג שלה. עכשיו שמחות לארח אותה בפינה שלנו.
שם: ליהיא קורן
גיל: 33
מגורים: כפר ויתקין- עמק חפר.
בעלת הסטודיו YOGA BALCONY , גולשת גלים, חובבת שירה, בת הזוג של גון ואמא של פיץ החתולה. משתדלת לחיות חיים מינימליסטיים ולהיות קרובה לטבע.
מתרגלת יוגה כבר 7 שנים ומלמדת מזה 3 שנים.
מורה לאשטנגה, ויניאסה, ו- YIN
למה יוגה? כל חיי הייתי אדם של תנועה וספורט. אל עולם המחול נכנסתי בגיל צעיר וכמעט מדי יום פקדתי את הסטודיו השכונתי. רגע אחרי שהתקבלתי למגמת המחול בבית ספר תיכון יוקרתי נפצעתי ומה שהיה נראה כקריירה מבטיחה נגדע ברגע. בדיעבד, ככל שהתבגרתי הבנתי שהפציעה הייתה מתנה שהצילה אותי.
אל היוגה נחשפתי לראשונה בגיל 21 כשהשתחררתי מהצבא. שבורת לב מאהבה ראשונה אמי לקחה אותי איתה לשיעור אשטנגה. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי ממורה לתנועה משפטים כמו “תקשיבו לגוף שלכם, לנשימה, תרגלו בחמלה”- ההפך הגמור מכל מה שהכרתי. כבר בשיעור הזה הבנתי שעם כמה שאני גמישה בגוף קיימת בי נוקשות רבה במחשבה ושבעצם היוגה היא הרבה מעבר לתנוחות. יצאתי כמו מרחפת מהסטודיו של אותה מורה נפלאה ובכל זאת לקח לי כמה שנים להבשיל כדי להתמיד בתרגול ובעיקר להעז לפגוש את עצמי.
היום היוגה היא אי של שקט עבורי, מעבדת המחקר לדפוסים שלי, לתחושות בגוף שלי ולנשימה. בין ארבע צלעות המזרן אני מאפשרת לעצמי להיות אני ומזהה כשאני לא לגמרי אני, אני מתנתקת מהחוץ ומתחברת אל הפנים. מה שמדהים אותי כל פעם מחדש זה הקסם שממשיך להלך גם מחוץ למזרן, ככה בחיי היום יום, שהתודעה בהירה יותר בסיטואציות שגרתיות של מערכות יחסים, רגעים בעבודה, על הכביש או בתור לקופה. היוגה מאפשרת לי רגע לעצור, להתבונן ברגש שעולה בי ולהרחיב את אפשרויות התגובה שלי.
אם לא מורה ליוגה מה כן? למעשה הוראת היוגה היא הסבה מקצועית שעשיתי. עד לפני שנתיים עבדתי כעובדת סוציאלית עם ילדים ונוער בסיכון חלקם עם רקע של קשיים נפשיים והתמכרויות. במסגרת עבודתי נפגשתי עם תהומות של כאב וצער, הזנחה, טראומות וחוסר אונים. המפלט שלי בתור מטפלת היה שיעורי היוגה של 19:30 בערב, מיד אחרי העבודה, שם ידעתי שאוכל רגע להרפות מהמתח והאחריות שהיו מוטלים עלי.
ובכל זאת, כמי שחיה תנועה ומוצאת בה מרפא הרגשתי שהטיפול השיחתי הקונבנציונלי כפי שלמדתי באקדמיה חסר את המימד של הרוח והגוף. לכן במקביל, התחלתי קורס מורים לאשטנגה ויניאסה ו YIN.
בהוראה שלי גלומות שנים של תנועה לצד פילוסופיה רוחנית עתיקה מהמזרח ותאוריות פסיכולוגיות מהמערב. מלבד הפעילות שלי בסטודיו אני מלמדת יוגה בבית ספר חינוך מיוחד של ילדים עם קשיים נפשיים ורגשיים וקבוצות יוגה לנערות מתבגרות.
גלישה ויוגה- “אינכם יכולים לעצור את הגלים, אך אתם יכולים ללמוד לגלוש”.
בגיל 28 התחלתי לגלוש. למעשה סיפור האהבה שלי עם הים קרה בסמוך להעמקה שלי בדרך היוגה. היו אלה שנים שהייתה קריאה של הלב לצאת, להעז ולגלות. מצד אחד לפגוש את הפחדים הכי עמוקים שלי ומצד שני לגלות בתוכי משחקיות וילדותיות שקצת הודחקה.
גם על הגלשן וגם על המזרן יש מפגש של פנים אל פנים עם האגו, לעתים אני מזהה אותו יותר לעתים פחות ולפעמים מגיע גל גדול ששוטף אותי ומזכיר לי כמה אני קטנה אל מול הטבע העצמתי.
היוגה והגלישה משלימים זה את זה ובשניהם נדרשים התמדה, ריכוז וחיבור לגוף. כדי לתפוס גל או להיכנס לאסאנה מורכבת יש לגייס אורך רוח וסבלנות, לשחרר את האמביציה וההשתוקקות ולתת לגוף לזרום כמו מים.
מוזמנים לדף אינסטגרם של ליהיא: https://www.instagram.com/lihi_yoga_balcony/
