שיחה עם גון וליהיא שצילמנו לקולקציית הקיץ החדשה בסטודיו המשותף שלהם בחופית. שניהם חברים ותיקים של אנג’לי שהצטלמו איתנו בעבר, והפעם יצאנו מהסטודיו והגענו לבית שלהם- ללב העשייה המרתקת והמשותפת וצילמנו אותם שם.
אנחנו עוקבים אחריכם כבר תקופה ומרגש לראות את ההתפתחות והקשר ביניכם האישי והמקצועי
מעניין אותנו לשים דגש על העבודה המשותפת, החיבור המקצועי והחלוקה בין היוגה למובמנט בתפיסה ובפעילות היומיומית.
אבל אולי קודם תספרו לנו איך הכרתם?
ליהיא: לפני שלוש שנים מתרגלת בסטודיו חשפה אותי לעולם המובמנט ולקחה אותי לכמה שיעורים איתה. בשיעור הראשון הייתי בשוק, התמלאתי מבוכה, הרגשתי חלשה מאוד ולא הבנתי עד הסוף מה הקונספט של האימון. אחרי שלושה שיעורים החלטתי לוותר על זה. עברו כמה חודשים וזיהיתי שנשארה בי סקרנות ורצון להיפתח לעולם תנועה חדש והתחלתי לחפש מורה. קיבלתי המלצה על גון ויצרתי איתו קשר. באותם ימים גון היה סטודנט למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות וכשפניתי אליו הוא ענה שכרגע הוא לא מלמד. ובכל זאת, משהו במבט המתוק והעמוק שלו מתוך עמוד האינסטגרם קרא לי, אז הצעתי לו לצאת איתי.
מאז עברו שנתיים וחצי. אנחנו גרים יחד בבית כפרי במושב בעמק חפר, מגדלים שתי חתולות וגינת ירק ובחצי השנה האחרונה אנחנו גם שותפים לסטודיו.
בעצם גון גם התחיל ביוגה.
גון: נכון, אל היוגה נחשפתי בטיול אחרי צבא להודו . תרגלתי שם על בסיס יום יומי ודי מהר היוגה הפכה להיות חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלי. מצאתי בתרגול המון חכמה ושקט וכשחזרתי לארץ עשיתי קורס מורים לאשטנגה. במקביל לתרגול יוגה אדוק תמיד נמשכתי גם לאימוני עמידות ידיים ולעבודה עם הגוף שחוצה את גבולות המזרן. יום אחד במקרה במהלך ריצת בפארק הירקון ראיתי אנשים עושים מובמנט וככה נחשפתי לשיטה הזאת. עברו מאז 10 שנים שבהם אני חוקר, מתאמן ומלמד תנועה.
ואתם עושים ביחד יוגה ומובמנט?
ליהיא: זה אולי יפתיע אבל האמת היא שלכל אחד יש את התרגול/אימון שלו ואנחנו דווקא מעדיפים לעשות את זה בנפרד, כל אחד עם עצמו בשקט שלו. אנחנו כן מגיעים לשיעורים אחד של השני כמשתתפים ויש בזה משהו מאוד מיוחד להפוך פתאום מזוג למורה ותלמיד או מורה ותלמידה.
מה אתם חושבים על השילוב בין שתי השיטות?
גון: אני נכנסתי אל עולם התנועה דרך היוגה. חוץ מההיבט הרוחני של התרגול הגמישות שלי וטווחי התנועה גדלו מאוד, היכולת לזוז בסנכרון עם הנשימה ופיתוח המודעות לגוף והאופן שבו הוא זז תרמו לי מאוד כשהגעתי למובמנט.
בשונה מהיוגה שהתרגול הוא מאוד אישי, מכוון פנימה ובמסגרת גבולות המזרן במובמנט יש איזשהי תנועה עגולה וזורמת במרחב, יש אינטראקציה בין אנשים, עבודת כוח במשקל גוף ואקרובטיקה. אני מרגיש שגם כמורה וגם כמתאמן היוגה תמיד נמצאת שם בתוכי.
ממבט מהצד נראה שהעבודה שלך ליהיא, היא מצד אחד מאד פיזית חזקה (ומרשימה) ומצד שני יש חוויה של רכות ותשומת לב, איך את משלבת בין העולמות? האם זה במודע? יש מחשבה מאחורי עבודה פיזית חזקה ורכה בו זמנית?
ליהיא: אחד העקרונות שמובילים אותי כמורה וכמתרגלת אשטנגה הוא עיקרון “הרפיית המאמץ” שמביא פטנג’לי בסוטרה 2.47. תרגול האשטנגה נחשב מאוד פיזי מבחינת הקצב שלו, החום ואופי התנוחות ולכן יש נטייה, גם לי, לתרגל אותו מתוך כוח ואמביציה וכמעט לשכוח שבסוף מדובר במדיטציה בתנועה.
ככל שהתרגול שלי העמיק לאורך השנים פגשתי על המזרן את הדפוסים שלי, את המקום ההישגי, התחרותי, הפרפקציוניסטי, ואלה גם המקומות שבסוף הביאו אותי לפציעה וכאב בתרגול. תרגול ללא מאמץ הוא זה שמביא את השקט לתנוחה, את המקום שאפשר להישאר בו ואת העומק המיוחד שמבדיל בין אימון פיזי ליוגה.
ספרו קצת על הסטודיו ועל הקהל שלכם?
הסטודיו שלנו נמצא בחופית, ישוב כפרי וקהילתי בעמק חפר ומגיעים אלינו מכל אזור השרון. הסטודיו נמצא בלב חורשת אקליפטוסים, צמוד לעגלת קפה נעימה, 5 דקות נסיעה מחוף בית ינאי.
יש לנו קהל מאוד מגוון, מבני נוער ועד גילאי 60+, נשים וגברים. אנחנו גרים ליד הים והרבה מהתלמידים שלנו מגיעים מרקע של גלישה ככה שהאימונים שלנו מאוד תורמים להם לחיזוק וגמישות.
יש לנו בסטודיו שיעורי אשטנגה וויניאסה, אימוני מובמנט, עמידות ידיים וסדנאות העמקה.
נשמח לשמוע עוד על עבודת הצוות שלכם
הסטודיו הוא כמו הבית שלנו, אנחנו מביאים אליו את האהבה שלנו לתנועה ולאנשים. העבודה המשותפת מלמדת אותנו המון אחד על השנייה, על החזקות והחולשות ועל החברות שלנו. אנחנו מבינים שזוג שמנהל ביחד עסק צריך לשמור כל הזמן על תקשורת מאוד פתוחה וכנה ויחד עם זאת לשמור על הגבול העדין בין עבודה לחיים פרטיים. אנחנו עוד לומדים את זה 🙂
תודה רבה על הזמן והשיתוף, שמחנו מאד לבקר אצלכם וממליצות בחום לכל מי שבסביבה להגיע לשיעורים של 2 המוכשרים הללו.
